ידיעה בלעדית של פסקדין, שפורסמה גם ב-
להחלטה בעניין ק. ואח' נ' מ. ואח'
בקשת אפוטרופוסים לביצוע הליך קשירת חצוצרות תוך כדי ניתוח קיסרי של חסויה, חולת סכיזופרניה, נתקלה בסירוב מצד בית המשפט. לעמדתו, ישנם אמצעים אחרים, פוגעניים פחות, אשר ימנעו מהחסויה להרות פעם נוספת.
בחודש יוני האחרון אישר בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה בקשתם של אם ובנה להתמנות כאפוטרופוסים על גופה של בת משפחה, החולה במחלת הסכיזופרניה והיא בשבוע ה- 30 להריונה. השניים ביקשו, כי תינתן להם הרשות להחליט על ביצוע ניתוח קיסרי בחסויה. לבקשתם צירפו חוות דעת פסיכיאטרית אשר הדגישה את הצורך במינוי אפוטרופסות במהרה ובדחיפות שבביצוע ניתוח קיסרי.
בית המשפט אישר את מינוי השניים כאפוטרופוסים על גופה של החסויה לתקופה של שנה.
בחודש יולי, שבו האפוטרופוסים לבית המשפט ב"בקשה בהולה" לקבלת אישורו לביצוע פעולה של קשירת חצוצרות החסויה במהלך הניתוח הקיסרי אותו אמורה היתה לעבור באותו השבוע.
בבקשתם, פירטו האפוטרופוסים בצער רב ובכאב גדול את הסיבות לביצוע ההליך: ראשית, ציינו כי החסויה מצויה במצב קשה מבחינה פסיכיאטרית וכי היא אינה מסוגלת לגדל תינוק. בנוסף, לדבריהם הליך קשירת החצוצרות ימנע ממנה להיכנס להריון פעם נוספת, ולמצוא את עצמה שוב במצב בו היא נאלצת לגדל ילד אשר אינה יכולה לטפל בו. לסיום, טענו כי ההליך ימנע הריון נוסף שבסופו יימסר הילד לאימוץ כפי שעתיד לקרות עם העובר שייוולד.
בדיון שקיים השופט בנימין יזרעאלי, הוא הורה על הגשת חוות דעת משלימות מבתי החולים גהה ובילינסון לעניין השפעתו של ההליך על החסויה. הצוות הרפואי התבקש לבחון את השפעת ההליך על מצבה הנפשי של החסויה ולבדוק האם ניתן למנוע או להקטין את הסיכוי שתיכנס להריון נוסף ובלתי רצוי באמצעים אחרים שתוצאתם רכה יותר והפיכה.
זכות האדם לשלמות גופו
כיממה לפני קיום הניתוח הקיסרי הובא העניין לדיון בפני השופט נחשון פישר. השופט ציין כי ההצדקה להתערבות בית המשפט בהליך רפואי לטובתו של חולה בניגוד לדעתו נסובה על ערך קדושת החיים.
בנסיבות אלה, קבע השופט, העתרות לבקשה תהווה פגיעה בזכויות היסוד של החסויה, במידה העולה על הנדרש.
הוא ציין כי בחוות הדעת הפסיכיאטריות שהגישו בתי החולים עולה במפורש כי לא ניתן לנבא את השפעותיו של הליך קשירת חצוצרות על מצבה הנפשי הנוכחי של החסויה, ואף לא ניתן לנבא את השפעותיו על מצבה הנפשי בעתיד.
בחוות הדעת שהוגשה לביהמ"ש על ידי בית החולים בלינסון, פורטו אמצעי מניעה חלופיים להליך הבלתי הפיך של קשירת חצוצרות, אשר יעילותם גבוהה יותר כגון התקן תוך רחמי או ביצוע זריקות.
משכך, קבע השופט כי אין לאשר את הליך קשירת החצוצרות. השופט הדגיש כי אמנם השימוש באמצעי המניעה החלופיים דורשים מידה מסוימת של שיתוף פעולה מצד המטופלת, אולם מאחר שמדובר במטופלת שעוברת טיפולים פסיכיאטרים יומיומיים, הוא סבור כי ניתן יהיה לטפל בה באמצעות זריקות למניעת הריון באותה מסגרת.
הגנה על החלש גם מפני מי שדואג לשלומו
"חובתו של אפוטרופוס לרכוש ו/או לגוף לדאוג ולהגן ראשית לכל על טובת החסויה", אומר עו"ד אברהם הופרט, העוסק בתחום המשפחה.
לדבריו, "הניתוח הקיסרי היה הכרחי רפואית, אך לא הליך ה"עיקור" (כך!). לא מדובר במצב חירום, אלא רק דאגה של האפוטרופוסים שהחסויה אינה מסוגלת במצבה הרפואי לטפל בילדים. בנוסף, כלל לא ברור אם החסויה יכולה להביע דעתה על הבקשה. "
הוא מדגיש, כי "יש להגן ביתר שאת גם על החולה שחשוף ולא מוגן מפני מי שהקנו לו כח משפטי להכריע בגורל גופו ועתידו- גם על פי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. בית המשפט חייב היה, וכך עשה, לעמוד על זכותו של החלש, ולהגן עליו אפילו מפני אלו הדואגים לשלומו."
להחלטה בעניין ק. ואח' נ' מ. ואח'
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.